מטרות ויעדי הפראנייהמה
כל פעילות הדורשת ריכוז מלא של הכרתנו תשלוט גם בנשימה שעשויה אפילו להיעצר לפרק זמן. כשמשחילים חוט דרך קוף של מחט, הנשימה "נעצרת" למספר שניות. זה מראה בבירור שישנה קורולציה בין ההכרה והנשימה. במקרה שתואר, אנחנו חווים לעיתים שגם התהליך המחשבתי עוצר "לפרק זמן"…כשההכרה עסוקה ומרוכזת . חוויה מוכרת לכולנו היא כשאנחנו כועסים או מעורערים רגשית, נשימתנו משתנה בקצב, עומק, ובכל תפקודיה. .
הרגשות והפעילות המנטלית קשורים למערכת העצבים ודרכה הן משפיעים ומשנים את הנשימה. זה אומר שאם אנחנו מנסים לתמרן את הנשימה באופן יזום אנחנו "מערימים" על כוח החיים (פראנה), הקשור בקשר עמוק עם ההכרה, הפעילות העצבית ולכן גם עם הרגשות פראנייהמה מכוונת בבסיסה לשליטה בהכרה. כשההכרה יציבה, אף תהליך מחשבתי או הפרעות רגשיות, אינו אפשרי… ולכן, ע"י שליטה בהכרה נוכל לשלוט ברגשות השונים וכתוצאה מזה ב-מזג, מצבי הרוח, תשוקות ובדחפיה של ההכרה. כל זמן שהנשימה ממשיכה והאוויר נכנס ויוצא מהגוף, ההכרה נשארת בלתי יציבה. כשהנשימה "נעצרת", גם פעילות ההכרה נשלטת והופכת יציבה. ע"י תרגול פרנייהמה, מתחזקת ומתעצמת היכולת ל"תפוס" "לדעת" את ה"מציאות" האמיתית - כמו שהיא. ע"י תרגול פרנייהמה זוכה ההכרה לתרגול והופכת כשירה לתהליך המדיטטיבי.
מאחר שההכרה הופכת יציבה ושלווה לאחר תרגול פרנייהמה, היא נעשית מתאימה וכשירה להתרכז במושא אחד (בכל פעם).
"מיקוד נקודתי" שכזה הינו דרישה מקדימה למדיטציה. עם תרגול הפרנייהמה מטוהרים גם ה"נאדים" השונים (ערוצי אנרגיה).
הנאדים לפי היוגה הם המעברים או התעלות להעברת תשדורת עצבית, "פראנית", וגם עבור פעילות מחזור הדם או פעילות לימפאתית ואפילו זרימת אוויר.
ה"נאדי החשוב ביותר הנפתח לאחר תרגול פראנייהמה הוא הסושומנה.
פרנייהמה מסלקת גם את כל סוגי ה"מאלה" מהגוף וההכרה.
"מאלה" לפי היוגה היא "הרעל" הגורם לחוסר איזון בגוף ובהכרה ע"י הפרעה או חסימה בתפקודם התקין של הנאדים. פסיכולוגים הראו שסוג אישיות מסוים מקביל לדפוס נשימה אופייני. ניסוים הראו שמצבי עוררות מינית, ריכוז, משימות מנטליות, הפרעות רגשיות ודפוסי התנהגות משפיעים ומעצבים את דפוסי הנשימה.
במהלך הפרנייהמה הנשימה הופכת במודע לאחידה, קצבית ועמוקה, וכל זה מוביל את ההכרה למצב רגיעה ניכר לעין, לשלווה, איזון, ותחושת רווחה כללית.
במצב הזה המודעות – אגו, המהווה את מושבם של האינסטינקטים והתשוקות, אינם יכולים להפריע להכרה כמו במצב רגיל. כשהאגו נשלט, גם הדפוס ההתנהגותי יכול להשתנות. לכן תרגול הפרנייהמה תורם לשינוי כולל באישיות.
זה עוזר לאדם לשלוט בנטיותיו ה"לא יוגיות", באינסטינקטים והדחפים העולים בהכרתו. אנחנו יכולים לצפות בשינויים כאלה באדם המתרגל ברצינות פראנייהמה לאורך זמן.
בשנים האחרונות השתכנעו גם המדענים ב"תפקיד" שיש לנפש בכל הקשור למה שנקרא: מחלות סומטיות והשם: מחלות פסיכוסומטיות ניתן לאותן מחלות שבהן הגורם אינו הדלקת אלא ההפרעה או הלחץ הנפשי שגרם לה. היוגה טוענת לריפוי כל המחלות האלו, אם יבוצע תרגול פראנייהמה נאות. אך ניתנת גם אזהרה, שאם מתרגלים פראנייהמה בצורה בלתי נבונה, מחלות רבות עשויות לעלות, מחלות כמו: אסטמה, שיהוקים מתמשכים, כאבי ראש, אוזניים עיניים, ועוד. כל זה נראה מתקבל על הדעת מכיוון שהנשימה קשורה למערכת העצבים האוטונומית וזו קשורה מצד שני לתגובות רגשיות ומנטליות.
ע"י תרגול פראנייהמה נבון משיג האדם הכרה שלווה ויציבה ובריאות כללית של הגוף והנפש.
מאת: אבי בויארסקי
